logo

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

 
בחר איזור

שמירת טבע- הטבע שלי
 
משנקבע חוק שמירת הטבע והוכרזו שמורות מדן ועד אילת, נכפו בשטח כללים, כללי שרירות הלב הפקידותית - היכן מותר לטייל, איפה אסור. ללוגיסטיקה של הטיול נוספו אילוצים כגון : גבולות שמורה, גדרות ושערים עם קופת תשלום, מפות סימון שבילים תואמות שטח, תכיפות הביקורת והנוכחות של הפקחים והיוהרה. לאהוב את הטבע משול לאהבת גבר ואישה - נתינה וקבלה ללא גבולות. ללא פקח, שמורה לי כאן מותר לגעת כאן אסור זה שטח סגור, לגעת רק במקומות המסומנים, לא להשאיר סימנים.. לא בלילה רק ביום כדי לא להפריע את מנוחת בעלי החיים.. אסור להדליק אש.. כל כך מייאש ..




שמירת ערכי טבע היא מנת חלקם של אוהבי ארץ שנולדו בה, חונכו להוקיר ולאהוב אותה . שמירת ערכי טבע אינה משחק של "שוטרים וגנבים" ושוטרים, כמו שוטרים, צריכים וחייבים לטפל בעבריינים. זה תפקידם, זהו החוק במהותו והוא ניתן לכם בצדק אך את הטבע תשאירו פתוח חופשי למטיילים ולאוהבי ארץ. היא של כולנו. אל תסתתרו מאחורי חוקים שרירותיים .

אנשים מטיילים כדי להנות מכל צמח, פרח וערוץ נחל, לחוות ולפרש את כל אשר מעבר לשיגרה , מטיילים בכל מקום כדי לבדוק את עצמם ויכולותיהם, לקבוע אישורים לתחושות ואולי למגבלותיהם, להתמודד עם הלא נודע ...

לדמיון ולשאיפה אין גבולות או פקח שמורה, והמחשבות טבען לנדוד אל שטחים ומערכות חיים הממתינות מהרי אילת ועד אצבע הגליל, למקומות שפקחי רשות הטבע והגנים, "דמויות" שנשזרו בחוויות הטיול שלי, חוסמים בגופם, ברכבם, בשערים ובגדרות. וחוק הטבע שריר וקיים במקום שבו עובר הגבול, יהיה מי שיחצה אותו, וכך הפכה הפרת כללי הרשות לחלק בלתי נפרד כמעט מן הטיול בשטח. תחילה היו אלה שבילים לא מסומנים, לינה בחניונים לא מאושרים, וגם הדלקנו אש.. ובמקומות אלה אני משקיף על הנוף, וחושב על המשרדים המרוחקים אשר בהם קובעים את גבולות השמורה. איני יכול שלא להשתאות על עזות הפנים הכרוכה בהתווית גבולות שמורה שרירותיים על פני ארץ שלא ידעתי את כולה. בחדר מרוחק, במסדרונות ממוזגים, מסמן פקיד בכיר בחוסר רגש, קו צבעוני - בדרך כלל ירוק, על המפה. אני כאן בשטח, נכפה עלי הגבול החוצה ארץ טבע נפלאה, ארץ שעבורי הייתה שלמה . אי נוחות כרוכה עתה בהגיעי אל הקו הזה, מקשיב לקולות הבוקעים מה"שטח האסור", שהיה "שלי" פעם, מחשבה שגורמת לי לבדוק היכן ניצבים פקחים של הרשות ואיך מערימים עליהם , ותמיד בכל מקום יוסיפו הגבולות להיות ברורים ובהירים בתודעה.
(דני בר ששת)

 
שיתוף